פסק-דין בתיק ת"א 17934-12-09

1.       התובע הגיש תביעה כספית על סך 285,805 ש"ח כנגד הנתבע באמצעות האפוטרופוסים מרים ארביב ואלונה צדוק כהן (למען הנוחות יקראו: "התובע") כנגד הנתבע בגין פיצוי על נזקים שנגרמו לו לטענתו עקב הפרת הסכם השכירות והפרת חובת תום הלב של האחרון.

הנתבע טוען להגנתו כי התובע בדק את הנכס (להלן: "הנכס" או "החנות" או "המושכר") ומצא אותו מתאים לצרכיו.

טענות הצדדים :

2.       התובע טוען כי ביום 12.2.2008 נחתם  הסכם שכירות, לפיו הנתבע השכיר לו את הנכס 

          נשוא התובענה.

לטענת התובע, מטרת השכירות הייתה להפעלת בית ספר לספרות ולמספרה.

התובע טוען, כי עת ניהול המשא ומתן עם הנתבע בקשר להשכרת החנות, האחרון לא הציג בפניו כל מצג, או תנאי לפיו על פי ייעודה הנוכחי של החנות לא ניתן לנהל במקום בית ספר לספרות.

עוד טוען התובע, כי הנתבע נמנע מלהזהיר אותו כי מספר שנים קודם לכן נקלע לסכסוך עם השכנים בבניין ועם עיריית רמתן גן, שמקורו שימוש במושכר שלא בהתאם לייעודו.

לדברי התובע, עם קבלת החזקה בחנות החל להקים במושכר בית ספר לספרות תוך השקעת משאבים ניכרים בנכס.

לטענת התובע, לאחר חודשים ספורים גילה כי חרף מצגי הנתבע במהלך המשא ומתן שקדם לחתימת ההסכם, לא מדובר בחנות, אלא ייעוד המושכר הינו לבית מרקחת וכי לטענתו אין אפשרות לקבל רישיון עסק ולא ניתן להפעיל במושכר עסק אחר ובפרט לא בית ספר לספרות.

עוד טוען התובע, כי השכנים בנכס נשוא התובענה פנו לעיריית רמתן גן בתלונה, כי במושכר מבוצעות עבודות להקמת בית ספר לספרות, דבר אשר הוביל את הוועדה המקומית לתכנון ובניה ברמת גן לפתוח הליכים משפטיים נגדו, ואף הוציאה צו סגירה לעסק.

לדברי התובע, ניסיונותיו לקבל רישיון עסק עלו בתוהו.

לטענת התובע, הליכים משפטיים ננקטו גם כנגד שוכרת קודמת בנכס, ד"ר מיארה.

התובע טוען כי הנתבע ידע כי לא ניתן להשתמש בנכס למטרת השכירות, וכי היה על הנתבע להזהירו וליידעו כי השכנים בבניין נקטו בעבר הליכים קודמים נגד שוכרים בנכס.

עוד טוען התובע, כי הנתבע הסתיר מהתובע מידע מהותי ובכך עולים מעשיו לכדי תרמית, הטעייה וחוסר תום לב במשא ומתן, וחוסר תום לב בקיום ההסכם.

התובע טוען, כי במהלך חודש יוני 2008, הוברר לו כי לא יהיה באפשרותו לקבל רישיון עסק, וכי לא יוכל לנהל עסק בנכס, ועל כן פנה ביום 16.6.08 לעיריית רמת גן והודיע על סגירת המספרה החל מיום 6.6.08 (נספח י"ג)

לדברי התובע ביום 7.7.08, הודיע בא כוחו, עו"ד מנשה שני, לבא כוח הנתבע, על ביטול ההסכם (נספח י"ד), וכי ביום 13.7.08 הודיע בא כוחו לנתבע כי מרשו מוזמן לקבל את החזקה במושכר לאלתר.

לטענת התובע, הנתבע סרב לבטל את ההסכם, תוך שהוא מוסיף וגובה את דמי השכירות מתוך הכספים שהופקדו לביטחון בנאמנות בידי בא כוחו.

התובע עותר לפיצוי בסך 285,805 ש"ח בגין הפרת ההסכם נשוא התובענה, ועבור החזר דמי שכירות, ארנונה, החזר השקעות בשיפוץ והשבחת המושכר, הקמת העסק ופירסומו. דמי תיווך ששולמו, סכום ערובה שחולטה ע"י הנתבע, ועוגמת נפש.